• אזל - הלך
    אזלו - הלכו
    אזלינן - הולכים אנו

  • אחרינא - אחר

  • איידי - על ידי, בשביל, מאחר ש

  • אימא - אמור (שים לב ל, ראה את)

  • אינך - אלו

  • אלמא - הרי ש.. (פתיחה להצעת מסקנה)

  • אמרי - אומרים
    אמרינן - אומרים אנו
    דאמרן - שאמרנו

  • בהדיא - בפירוש, בגלוי

  • בעא - רצה, ביקש, שאל

  • בתר - אחר

  • גוביינא - גבייה (של חוב כספי)

  • גופא - עצמה (התוכן שלה)

  • ד - ש

  • דאורייתא - מן התורה (בניגוד ל: דרבנן, ההלכה היא מהתורה ולא מדברי חז"ל)

  • דרבנן - של רבותינו (בניגוד ל: דאוריתא, ההלכה היא מתקנת חז"ל ולא מהתורה)

  • הא - זו, הרי, הלא

  • הוה - היה

  • הכא - כאן

  • הני - אלה

  • זבן - מכר
    זבניה - מכור אותו

  • זיל - לך

  • כתיב - כתוב (במקרא)

  • לאתויי - להביא

  • ליה - לו
    להו - להון להם

  • למיסק - לעלות

  • מאי - מה

  • מאן - מי
    למאן - למי

  • מיניה - ממנו
    מיניה ד... - מפני (שם אדם)

  • מיבעי

  • משתמיט קמשתמיט - משתמט, מתחמק

  • נמי - גם

  • סיפא - הסוף (של המשנה)

  • ק - (נספח לפני פעלים בבנוני (הווה) כמילה בפני עצמה או מצטרף לפועל: קתני, קסבר)

  • קולא - הקלה (בדרישה ההילכתית מהאדם, בניגוד ל:חומרא.)

  • קסבר - סבר, חשב

  • קפוטקיא - שם מקום: קפדוקיה בתורכיה

  • קרא - מקרא, (פסוק מהתורה)

  • קשיא - קשה

  • קתני - שונה (אומר במשנה או בברייתא)

  • רישא - הראש (תחילת המשנה)

  • שיעבודא - השעבוד, (ההתחייבות הכספית)

  • תלתא - שלוש

  • תנא - פועל: שנה (אמר במשנה או בברייתא) או שם עצם: חכם מתקופת התנאים
    תני - שונה (אומר במשנה או בברייתא)
    תנו - שנו