בית הדין הפלילי הבינלאומי
בימים אלה הצטרף 'שחקן' חדש למגרש המשפט הבין לאומי. מתחילת יולי 2002 החל לפעול בהאג שבהולנד בית הדין הפלילי הבין לאומי.
 מהי המטרה שלשמה הוקם בית הדין הפלילי הבין לאומי?
מיליוני אנשים, גברים ונשים, זקנים וילדים היו קרבן למעשי זוועה במאה העשרים. בית הדין הפלילי נועד להעמיד לדין אשמים בפשעים נגד האנושות, להגן על החפים מפשע שנפגעו בפשעים אלה ולשמש גורם מרתיע מפני הישנות מעשי זוועה בעתיד.
מה החידוש בבית הדין הפלילי הבין לאומי?
עד כה הוקמו כמה בתי דין מיוחדים ששפטו במקרים מיוחדים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. בתי דין כאלה היו בית הדין בנירנברג ששפט את פשעי המלחמה של הנאצים במלחמת העולם השנייה, ובית הדין המיוחד שדן בפשעי המלחמה שנעשו ביוגוסלביה. החידוש בבית הדין הפלילי הוא שזהו גוף משפטי קבוע שתפקידו לטפל בנושאים פליליים בין לאומיים. בית הדין הקבוע יבטל את הצורך בהקמת בתי דין מיוחדים בעתיד.
חידוש נוסף של בית הדין הפלילי הבין לאומי הוא שבסמכותו לשפוט גם יחידים: אזרחים או אנשי צבא ואף ראשי שלטון. הנשפטים יישפטו כיחידים ולא כנציגי מדינותיהם ויישאו באחריות אישית למעשיהם אם יימצאו אשמים. זהו הבדל מהותי בין בית הדין הפלילי לבין בית המשפט הבין לאומי לצדק בהאג, שבו שופטים מדינות ולא יחידים.
למי 'שייך' בית הדין הפלילי?
בית הדין הוא גוף של האומות המאוחדות. ועם זאת הוא גוף עצמאי שאיננו כפוף למוסדות האו"ם.
בבית הדין הפלילי יהיה אפשר לדון בתביעות המובאות בידי מדינות שאשררו את אמנת רומא משנת 1998. עד כה אשררו את ההסכם 69 מדינות, ביניהן - גרמניה, צרפת, קנדה, שווייץ, יוגוסלביה, מדינות סקנדינביה, דרום אפריקה וירדן. לעומת זאת יש מדינות רבות שלא אשררו או שלא חתמו כלל על האמנה, ביניהן - ארצות הברית, סין וישראל. גם מועצת הביטחון של האו"ם תוכל להגיש תביעות לבית הדין.
מהי הסמכות של בית הדין הפלילי הבין לאומי?
בית הדין הפלילי הבין לאומי יהיה בית משפט ראשון מסוגו. הוא יפעל למימוש רעיונות ה'צדק האוניברסלי' בעולם כולו, ובסמכותו לשפוט פשעים בשלושה תחומים עיקריים:
- פשעי מלחמה
- פשעים נגד האנושות
- פשעים של השמדת עם
- פשע התוקפנות
בשלב הזה עדיין לא הוגדרו ההגדרות המשפטיות ל"פשע התוקפנות". רק כאשר יוחלט על ההגדרות המדויקות למושג "פשע התוקפנות" יהיה אפשר לשפוט פשעים אלה בבית הדין. סמכותו של בית הדין הבין לאומי לפלילים הוא לשפוט פשעים שנעשו מיום הקמת בית הדין, ולכן לא יישפטו בבית דין זה פשעים שנעשו לפני תאריך הקמתו. בית הדין הבין לאומי הנ"ל לא בא להחליף את בתי המשפט הלאומיים, אלא לטפל בנושאים שאין הם עוסקים בהם - מחוסר יכולת או מחוסר רצון. לפיכך אם נעשו פשעים נגד האנושות במדינות שאשררו את ההסכם ולא העמידו את האשמים לדין במדינותיהם - האשמים עלולים למצוא את עצמם עומדים למשפט בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג.
את מי אפשר לשפוט בבית הדין הפלילי הבין לאומי?
בבית הדין יהיה אפשר לשפוט אזרחי מדינות - אם הם אזרחים מן השורה ואם ראשי השלטון. חסינות לא תחול על שום אדם, חשוב ככל שיהיה.
מדינות שהצטרפו לאמנת רומא רשאיות להגיש תלונות לבית הדין על פשעים שנעשו במדינותיהם. עם זאת ניתן להגיש תלונות על אזרחים של מדינות שאינן חברות בבית הדין, ועשו לכאורה פשעים במדינות החברות בבית הדין. לפיכך אי הצטרפות של מדינה מסוימת לאמנת רומא אינה מקנה חסינות לאזרחיה מפני העמדה לדין בבית הדין הפלילי הבין לאומי.
מה היתרונות בהקמת בית דין בין לאומי?
מיליוני הקרבנות של מעשי הזוועה הרבים ברחבי העולם הם העדות לצורך בגוף עולמי הדן פושעים בצדק ומרתיע מפני אירועים שעלולים להתרחש בעתיד. הקמת בית הדין הפלילי הבין לאומי היא צעד גדול להגנה על אזרחי העולם מפני פשעים קשים אלה.
מה החסרונות בהקמת בית דין זה?
אף על פי שנראה שהקמת בית דין בין לאומי היא מעשה חשוב שיכול לתרום רבות לשלום העולמי, יש טוענים שבפועל ייתכן שלבית דין כזה לא תהיה השפעה חיובית. זאב סגל הגדיר זאת כך בעיתון הארץ: "בצד התומכים הרבים בבית הדין, ברוח פסיקת בית הדין בנירנברג שאמרה "לא עוד" לפשעים נגד האנושות, ברורה גם גישת המתנגדים לו. יסודה ב'שטח ההפקר' שבין משפט לפוליטיקה, כאשר לא קשה להניח כי פעולת בית הדין והפשעים שבהם ידון יושפעו מכוחן של המדינות שאת נתיניהן יבקש לשפוט."
כדי לדעת עוד על הדילמות והקשיים העומדים לפני מערכת המשפט הבין לאומית לחצו כאן.
מהי עמדת ישראל בנוגע לבית הדין הפלילי הבין לאומי?
ישראל הייתה בין 160 המדינות שחתמו על אמנת רומא שתמכה בהקמת בית הדין הפלילי. בין המתנגדות להקמת בית הדין היו ארצות הברית וסין. ואולם כאשר נודע למדינת ישראל שבין סמכויות בית הדין נכללים גם סעיפים המאיימים על ישראל - מדינת ישראל לא אשררה את חתימתה על אמנת רומא. לכן ישראל אינה נכללת כיום בין המדינות החברות בבית הדין.
מהם הסעיפים המאיימים לכאורה על מדינת ישראל?
לבית הדין הפלילי הסמכות לשפוט פשעים נגד האנושות, השמדת עם ופשעי מלחמה.
אלוף משנה דניאל רייזנר, עוזר הפרקליט הצבאי הראשי לענייני דין בין לאומי אמר בראיון לעיתון 'במחנה': "אם היינו בעולם נקי משיקולים פוליטיים, נקיי מתככנות - אף אחד בארץ לא היה בסיכון. אנחנו הרי לא עושים אף אחת מהעבירות שבהן נועד בית הדין לטפל. אנחנו לא משטר דיקטטורי שמדכא עם, טובח בנשים ובילדים... אנחנו בכלל לא במגרש המשחקים הזה."
לדאבוננו, העולם מלא בשיקולים פוליטיים ובתככנות. בישראל חוששים שבית הדין יהפוך לזירת פעילות נגד ישראל.
אף על פי שמדינת ישראל כיום אינה מדינה החברה בבית הדין הפלילי, הראינו קודם לכן שכל מדינה אחרת החברה בבית הדין תוכל להגיש תלונות נגד אזרחים ישראלים במקרים מסוימים.
סעיף מרכזי המאיים על אזרחים ישראלים הוא סעיף ההתנחלויות. בסעיף זה מובא האיסור על העברת אוכלוסיית כובש לשטח נכבש - התברר שהדבר יכול לאיים על ישראל ועל תושביה החיים מעבר לקו הירוק (ובכלל זה בירושלים רבתי). אמנם אין בסמכותו של בית הדין לשפוט מקרים שחלו בעבר, ולכן אין חשש שכל המתנחלים ופוליטיקאים רבים יוגדרו כפושעי מלחמה - אבל אם יוחלט בבית הדין שההתנחלויות הן "פשע מתמשך" - עלולה להתעורר בעיה גדולה אצל רבים במדינת ישראל.
בעיה נוספת תתעורר אם סוריה תאשרר את האמנה. אם כך יהיה - תושבי רמת הגולן עלולים להפוך ל"פושעי מלחמה" על פי הגדרות בית הדין הבין לאומי.
סעיפים בעייתיים נוספים עלולים להתעורר בפעולות שונות של שירותי הביטחון ביהודה, שומרון ועזה, שכן באמנה מצוין שהעברת אוכלוסיות או יחידים מחוץ למקום מגוריהם, הריסת בתים, עינויים וגרימת נזק חמור בגוף או בנפש הם פשעים בין לאומיים. מה שנראה בעיני גורמים בישראל כצעדים חיוניים לשמירה על ביטחון המדינה - עלול להוביל להעמדה לדין של פרטים (חיילי מילואים למשל...) בבית דין בין לאומי.
כיום הרשות הפלסטינית איננה מדינה ועל כן לא תצטרף לבית הדין הפלילי. אך אם ישתנה המעמד המדיני שלה והיא תצטרף ותהיה חברה מן המניין - פעולות ישראל בשטחי הרשות עלולות להביא להגשת תלונות בבית הדין. ייתכן גם שהחברות בבית הדין תיפתח לפני יישויות שאינן מדינות - כמו הרשות הפלשתינית. מכאן שסכנת העמדה לדין של אזרחים ישראליים היא עדיין רחוקה, אבל מערכת המשפט הישראלית נערכת לקראתה.
האם אזרחי ישראל צריכים לחשוש מבית הדין הפלילי הבין לאומי?
חשוב לזכור שני דברים:
ראשית, אין פסול שישראל תנהג משנה זהירות במעשיה כדי שאזרחיה לא יואשמו חלילה כפושעי מלחמה - להפך! שנית, הזכרנו שבית הדין ישפוט רק במקרים שלא נשפטו במדינותיהם. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית. מקרים שחושדים שהם עבירה על החוק הבין לאומי נבדקים, נחקרים ובשעת הצורך אף נשפטים בישראל. יש להניח ולקוות שלא יהיה צורך לשפוט אזרחים מישראל.
ולשאלתנו - האם יש מקום לחשש מפני בית הדין הבין לאומי? אלוף משנה רייזנר ציין שקציני צה"ל יכולים להמשיך לנסוע בעולם ללא חשש שיובאו למשפט פלילי בין לאומי. עוד מוסיף רייזנר וטוען (ואליו מצטרפים גם מומחים רבים אחרים) - ההיסטריה הציבורית שהתעוררה בישראל בעקבות הקמת בית הדין היא מוגזמת.
|
|
1
|
