מלחמת המפרץ הראשונה ותוצאותיה - העולם מתכונן לתגובה
באוגוסט 1990 פלשו כוחות עיראקיים לכוויית. ארצות הברית הצהירה שהיא לא תאפשר למצב הזה להמשיך. הקהילייה הבינלאומית התנגדה למהלך הזה והתגבשה קואליציה צבאית בראשות ארצות הברית לשחרור כוויית. עם הכיבוש פרסה עיראק כ-11 יחידות מצבאה לאורך הגבול עם סעודיה. מקורות מודיעיניים דאז העריכו כי ביכולתה של עיראק לכבוש גם את סעודיה. המלך הסעודי, פאהד, ראה בצעדיו של סדאם איום חמור וביקש סיוע של ארצות הברית. נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש - אביו של נשיא ארצות הברית כיום - שלח כוחות של צבא ארצות הברית למפרץ הפרסי כדי להגן על סעודיה ולשחרר את כוויית.
הרכבת הקואליציה
במקביל, ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) החל בפעילות דיפלומטית ענפה על מנת להרכיב קואליציה בינלאומית שתגיב לתוקפנותה של עיראק. לאחר כמה חודשים הורכבה הקואליציה שכללה כמה מדינות מברית נאטו כולל - בריטניה, צרפת וגרמניה, כמה חברות לשעבר של ברית וורשה וכן מספר מדינות ערביות. ישראל לא צורפה לקואליציה על מנת לאפשר למדינות ערב להצטרף. משום כך הבטיחה ארצות הברית סיוע והגנה לישראל במקרה שתותקף, וזאת בתנאי שישראל לא תגיב להתקפה אפשרית כזו. מאחורי ההתארגנות הבינלאומית עמדה החלטת האו"ם מה-29 בנובמבר שצידדה בנקיטת כל אמצעי הדרוש לסילוק עיראק מכווית והעמדת אולטימטום לעזיבתה עד ל-15 בינואר.
מתכוננים בישראל
בעקבות איומי סדאם חוסיין לפגוע בארצות הברית ובישראל במה שהוא הכריז כ"אם כל המלחמות" - ישראל הכינה את עצמה לעימות מול העיראקים. בישראל חולקו לראשונה ערכות מגן לאוכלוסייה האזרחית והציבור הודרך באופן ההתגוננות כגון שימוש בערכות והכנת "חדר אטום" לשהייה בזמן התקפה. הוכנו צוותים לטיפול בנשק בלתי-קונבנציונלי ומערך החירום הוכן. במקביל ארצות הברית ומדינות אחרות שלחו לישראל טילי פטריוט במטרה לפגוע בטילים ארוכי טווח במקרה שישוגרו מעיראק אל עבר ישראל.
|
|
|