על אזרחות וגיורסנוניתעל גיור ואזרחות
עיצוב על האתר קבוצת דיון מידע נוסף גיור והזכות לאזרחות הגיור וההלכה שבועות וגיור הקדמה עיצוב
שבועות וגיור

תבליטמגילת רות
אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.
(מגילת רות א', ט"ז)

במילים אלה, הכתובות במגילת רות, הצטרפה רות המואביה לעם ישראל.
מגילת רות מספרת את סיפורה של משפחה עשירה מיהודה, שעברה לגור במואב בימי רעב שפקד את הארץ. בני משפחת אבימלך התערו היטב בחברה המקומית והבנים - מחלון וכליון - נשאו נשים מואביות לאישה (המדרש מספר שהיו אלה נסיכות מואביות).
"וַיִּשְׂאוּ לָהֶם, נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת--שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת"
(א', ד)

לאחר מות בעלה ובניה, החליטה נעמי לחזור הביתה ולהתחיל חיים חדשים. היא נפרדת לשלום מכלותיה ומודה להן על תמיכתן בה בשעתה הקשה.
ערפה עוזבת - אך רות מחליטה להישאר עם חמותה ולהצטרף לעם ישראל.
מילותיה האלמותיות של רות המואביה הן אולי המילים שעומדות מאחורי כל אחד השואף להתגייר ולהצטרף לעם ישראל ולדת היהודית:
"... אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. "
(א', טז)

כך מצטרפת רות לעם ישראל והופכת לא רק לאם הגֵרות אלא לאימה של מלכות, שכן דוד, ראש שושלת המלוכה החשובה בישראל, היה נין של רות הגיורת.


תבליטמגילת רות וחג השבועות

בבבל במאה ה-8 לספירה נקבע המנהג לקרוא בחג השבועות את מגילת רות.

למנהג זה כמה טעמים: מוטיב קציר השעורים המופיע במגילה רות קשור לאקטואליה החקלאית של החג. טעם נוסף הוא שדוד המלך, נינה של רות, נולד ונפטר בחג השבועות.

ייתכן שהטעם העיקרי נובע מרעיון הגיור וקבלת אורח חיים יהודי.
אחד משמותיו של חג השבועות הוא חג מתן תורה משום שזהו היום שבו קיבל עם ישראל את התורה. מגילת רות עוסקת באותו עניין ממש - רות מצטרפת לעם ישראל ומקבלת עליה את אלוהי ישראל.

עניין נוסף מקשר את מגילת רות לנושא הגיור והגרים.
נושא מרכזי החוזר במגילה הוא נושא החסד - החסד שגומלת רות עם חמותה, מתנות העניים שנותנים אנשי בית לחם ובועז לעניים בבית לחם, והחסד שנהג בועז ברות.
מגילת רות מראה לנו לא רק שאפשר לקבל גרים לעם ישראל אלא שהתורה מצווה לגמול חסד עם גרים, שמתקשים להשתלב בחברה החדשה, כפי שכתוב בספר ויקרא:
וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. (ויקרא י"ט, לג).

כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם... . (ויקרא י"ט, לד).

ועוד טעם לקריאת מגילת רות בשבועות נובע מגיורה של רות. המפרשים שואלים - כיצד ייתכן שרות המואביה התגיירה שכן כתוב בתורה: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל ה'" (דברים כ"ג, ד) (בגלל שהמואבים לא נתנו לבני ישראל לעבור באדמתם בדרך לארץ ישראל)? התשובה מבוארת בגמרא (יבמות עו ע"ב) - "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" - כלומר האיסור לקבל מואבים לעם ישראל מוגבל לזכרים ולא לנקבות.

ומכאן הטעם הנוסף לקריאת מגילת רות בשבועות. חג השבועות הוא יום מתן תורה. ההלכה המופיעה בתורה שבעל פה בנוגע לגיור של רות ממחישה שהתורה שבכתב איננה שלמה ללא התורה שבעל פה.

  
קישוריםקדימהאחורה

הקדמה | שבועות וגיור | הגיור וההלכה | הגיור והזכות לאזרחות | מידע נוסף | קבוצת דיון | על האתר | לדף הראשי

© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)