איסלאם האיסלאם מקבל את האדם הבוחר להמיר את דתו בזרועות פתוחות. כל אדם יכול בכל רגע נתון להפוך למוסלמי ולהישאר כפי שהוא. אין הוא צריך להתנתק מהסובבים אותו ולשנות את הרגלי חייו, עבודתו או מעמדו. האיסלאם מציע למצטרפים אליו להתנתק אך ורק ממנהגים כמו אכילת חזיר ושתיית אלכוהול על מנת לטהר את הגוף והנפש, לומר בלב שלם כי: "אין אלוה מבלעדי אללה, ומוחמד הוא שליחו של אללה" ולקבל את חמשת עקרונות האיסלאם: העדות, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל - החג'. יש ספק אם אדם מוסלמי, שאינו מקיים את כל אלה, יכול עדיין להיקרא מוסלמי. בנוסף לכך, מי שנולד מוסלמי וחוזר בו מדתו נקרא מורתד (murtadd) ודינו מוות. © אוסף התצלומים הלאומי - בני הדת המוסלמית מצוות הג'האד היא ההשתדלות למען אללה, ומשמעותה המרת דתם של האחרים לאיסלאם, אם בשכנוע ואם בכוח החרב. האיסלאם אינו סובל עובדי-אלילים ואתאיסטים והוא מעניק מעמד נחות ל-"עמי הספר" (היהודים והנוצרים). מטרת האיסלאם הוא שכל העולם יהיה בשלטונו. על פי גישה זו, המדינות שהאיסלאם אינו שולט בהן נקראות דאר אל-חרב, "דירת המלחמה", ויש להילחם בהן עד כי יהפכו לחלק מדאר אל-אסלאם, "דירת האיסלאם". למידע נוסף מתוך אתר גלים נצרות הנצרות - גם כן אינה מערימה קשיים על הרוצים לבוא בשעריה. לדת הנוצרית שני תנאים: טבילה ואמונה באל אחד ובישו כבנו ומשיחו. הטקס המרכזי בדת הנוצרית הוא טקס הטבילה, אותו עובר כל מצטרף לנצרות, לרבות תינוק המיועד להיות נוצרי. בעיקרו של טקס זה מוזלפים מים קדושים על המצטרף ובכך הוא מקבל את חסד רוח הקודש, מטוהר מהחטא הקדמון וכל חטאיו עד לטבילה נמחלים לו. © אוסף התצלומים הלאומי - בני הדת הנוצרית הטבלת הגוף מסמלת את הטבעתה של נפש בעלת חטא, או יותר נכון הגוף החוטא, ומסמלת את לידתה מחדש (משיכתה מן המים) של נפש טהורה ונקייה. הטקס מסמל את כריתת הברית בין האדם לאלוהים. המיסיונריות הנוצרית באה לידי ביטוי בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה, והבולטת בהן היא תקופת מסעי הצלב, שהתנהלו בין השנים 1096 -1291. דרוזים העיקרון החשוב בדת הדרוזית הוא ייחוד האל, ואמנם שמם המקורי של הדרוזים 'אל- מוואחידון'- המייחדים את האל. על אף שעיקרון זה קיים בדתות אחרות, כגון היהדות והאיסלאם, בדת הדרוזית יש משמעות שונה לכוח העליון ותפיסה נבדלת משאר הדתות. מייסדי הדת, נביאיה, שליחיה ומפיציה יצאו מקהיר בימי הביניים והגיעו למקומות שונים בעולם העתיק, במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובמזרח הרחוק. במאה ה- 11 כשהחלה הדת הדרוזית להתגבש במתכונתה הנוכחית נרדפו מאמיניה, לעתים באכזריות, בעיקר במצרים, בסוריה ובארץ ישראל. בתחילה היו שעריה של הדת פתוחים לקליטת מאמינים חדשים. אך מאז שנת 1043 נסגרו שערי הדת וכך יישארו עד אחרית הימים. לסודיות של הדת הדרוזית ישנו הסבר היסטורי פוליטי, הסבר דתי-תיאולוגי והסבר רוחני מיסטי. ההסבר ההיסטורי הפוליטי נוגע לעובדה שעם הופעת הדת הדרוזית על במת ההיסטוריה כדת עצמאית ומוצהרת החלו גורמים פנאטיים ונעדרי סובלנות לרדוף את המאמינים, להתנכל להם ולרצוח אותם מאחר שראו באיסלאם דת מושלמת שאין לשנותה עוד ואת מוחמד כ'חותם הנביאים'. הדבר הביא לכך שמייסדי הדת ומנהיגיה ירדו למחתרת והסתירו את דתם. © אוסף התצלומים הלאומי - בני הדת הדרוזית על פי ההסבר הדתי התיאולוגי קיימת בכתובים הדרוזים מצווה לשמור בסוד את הדת עד יום הדין באחרית הימים ואין לקבל מאמינים חדשים או להפיצה. רק המשיח הדרוזי רשאי לפתוח את שערי הדת מחדש ולבטל את סודיותה. ייתכן שמקורו של הסבר זה ברדיפות אחר בני העדה בתחילת הדרך. ההסבר הרוחני המיסטי הוא שאין לגלות את האמת או את כל האמיתות שמכילה הדת הדרוזית בבת אחת, אלא יש לעשות זאת באופן הדרגתי וללא חשיפת חוכמת הדת אלא בפני יחידי סגולה המוכנים לכך מבחינה נפשית, שכלית ורוחנית. לגרסתם, כשם שאין נותנים לילד יהלום יקר משום שאינו מכיר בערכו ומשחיתו, כך גם אין להעניק את סודות הדת והידע המסטי הרוחני אלא לאלו שהגיעו לשלב בגרות רוחנית (בדומה לקבלה היהודית). רק הם יכולים להבין את הנטל והעוצמה של האור האמיתי והנצחי ולשאת באחריות הכרוכה בו. למידע נוסף: על עקרונות הדת הדרוזית מתוך האתר מורשת דרוזית מבט לעבר העדה הדרוזית

הקדמה | שבועות וגיור | הגיור וההלכה | הגיור והזכות לאזרחות | מידע נוסף | קבוצת דיון | על האתר | לדף הראשי © כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)