 המאבק על הכרה בגיור לא אורתודכסי בישראל
היהדות המתקדמת מקבלת בברכה את אלה המבקשים להצטרף לכלל ישראל ולדתו באופן כן ואמיתי. הגיור, נערך על ידי רבני התנועה, הנו תהליך מורכב, בעל משמעויות דתיות, תרבתויות וחינוכיות, המשלב בין דרישות ההלכה לבין מציאות חייו של העם היהודי בימינו. קהילות היהדות המתקדמת פותחות את שעריהן בפני "בניהם ובנותיהם של אברהם אבינו ושרה אמנו". אנו רואים בדאגה את האטימות הקשה המופגנת כפי המבקשים להתגייר בישראל, ופועלים לפתרון בעיה כאובה זו.
"ואהבת לרעך כמוך" רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות האדם" כלל גדול מזה.
מתוך: מצע התנועה ליהדות מתקדמת
בחודש נובמבר 1995 ניתן פסק-דין של בג"צ בעתירתה של אליאן (חוה) פסרו-גולדשטיין, אשר הגיעה ארצה מברזיל, ונתגיירה בתל-אביב בגיור של מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (גיור רפורמי) טרם נישאה בנישואין קונסולאריים לגולדשטיין. (בג"צ 1031/93 פסרו-גולדשטיין נגד שר הפנים ואח', מיום 12.11.95) .
בג"צ קבע, כי פקודת ההמרה [פקודת העדה הדתית (המרה)] שמשרד הפנים נסמך עליה בסרבו להכיר בגיורים לא-אורתודוכסיים אשר נערכו בישראל ואשר מסמיך את הרבנות הראשית להחליט על תוקף הגיור, אינו חל על גיור לצורך חוק השבות וחוק מרשם האוכלוסין. אך למרות עמדתו זו נמנע בית המשפט מלהורות למשרד הפנים לרשום את העותרת כיהודיה ולהעניק לה מעמד עולה על-פי חוק השבות. רק בשנת 2002 פסק בג"צ לראשונה כי משרד הפנים חייב לרשום כיהודים את מי שגוירו בגיור רפורמי או קונסרבטיבי (לכתבה בנושא מאת שחר אילן לחצו כאן, לנוסח מלא של פסק הדין לחצו כאן).
© אוסף התצלומים הלאומי - לקראת הגשת דו"ח נאמן בנושא הגיור
אולם באותה עת, בעקבות פסיקת בג"צ בעניינה של הגב' פסרו, יזמו חברי-כנסת מהמפלגות הדתיות הצעות לתיקון החוק, כך שיכיר בגיור אורתודוכסי בלבד. בעקבות זאת הוקמה ועדת נאמן. ועדת נאמן שחבריה היו אישי ציבור, רבנים ונציגים רפורמים וקונסרבטיבים העלתה הצעה להפריד בין הליך הגיור להכנה לקראת הגיור. כך כל טקסי הגיור יבוצעו על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הלימוד המקדים יבוצע על ידי כלל הזרמים ביהדות. למרות שוועדה זו כמעט הגיעה לידי הסכמה, סירבה מועצת הרבנות הראשית לקבל עליה את עקרון שיתוף הפעולה בין הזרמים השונים וכן סירבה להתחייב על מדיניות גיור מקלה. בעקבות סירוב זה סיימה ועדת נאמן את עבודתה ללא הגשת דין וחשבון ומסקנות מוסכמות. למרות זאת, החליטה ממשלת ישראל לאמץ מתוך עבודת הוועדה את הרעיון להקמתם של בתי דין מיוחדים לנושא הגיור וכן את הרעיון להקמתו של מכון משותף ללימודי יהדות, אשר יפעל במסגרת הסוכנות היהודית תוך שיתוף פעולה של שלושת הזרמים הדתיים.
|
|
|
