בת שבע  - מנהלת כוח אדם, בת 32, מתגוררת בפאריס.

האם הרפובליקה הצרפתית בסכנה? מהרגע שהתחילו להתגבש קהילות בדלניות התעוררו חששות שנשקפת סכנה לרפובליקה. אך דווקא הרפובליקה עצמה והפוליטיקאים הם שיצרו את האווירה להקמת קהילות אלה ולגיבוש קבוצות המיעוטים הללו.

בכל מקום שבו מתחילים מיעוטים בדלניים להתעמת אלו עם אלו  - כל אחד מהקבוצות מצפה שהרפובליקה תתחשב בנקודת מבטה ובדרישותיה. כל קבוצה כזאת מבקשת הכרה בזכויותיה ובזהותה המיוחדת.

האנטישמיות שאנחנו עדים לה היום  - מקורה בקהילות המיעוטים הבדלניות. האזרח הצרפתי-מוסלמי חש שייכות ל"קהילת המוסלמים" או ל"קהילת יוצאי צפון אפריקה"  - ובעקבות זאת חש הזדהות עם אחיו הפלסטינים. ומאמין שיש לו זכות ביטוי מתוקף העקרונות הדמוקרטיים של הרפובליקה הצרפתית.

האנטישמיות בימינו נוטה יותר לאנטי-ציונות. לפני הקמת מדינת ישראל היהודים היו חסרי מולדת. והאנטישמיות הייתה פוליטית ודתית. ואילו היום יש ליהודים מדינה, והמצב השתנה בעקבות זאת. יהודי צרפת עצמם מזדהים עם מדינת ישראל. לפיכך התעוררה שנאת המתנגדים למדינת ישראל כלפי היהודים הצרפתים המזדהים עימה.

כן! אנטי-ציונות קיימת בצרפת. אפילו בין היהודים. ידיד יהודי שלי סירב להצטרף אליי להפגנת הזדהות עם מדינת ישראל. ברור שהוא לא מתנגד לקיום מדינת ישראל, אף על פי שאינו תומך נלהב. בזמן ששורפים בתי הכנסת  - הוא טען שעדיף לו ללכת לעבודה!

כן! התקשורת בצרפת מעבירה מסר פרו-פלסטיני (וזה צפוי מכיוון שיש בצרפת הרבה תושבים מוסלמים). אני סולדת מפני התקשורת הזאת יותר מאשר מפני חבורת הפרחחים האלימים הפוגעים ביהודים ונאבקים מאבק לא מוצדק.

אבל אני עדיין רוצה להאמין באותה רפובליקה שמקבלת כל אדם כאזרח. אני עדיין רוצה להאמין בארץ של זכויות האדם. אני רוצה להאמין שהאדם טוב ביסודו.