תלמידים צעירים שואלים שאלות-חקר ואף זוכים בפרסים

שני צדי המדליה שבה זכו הצעירים. למטה: לוגו הארגון.

ד"ר זהר גורי

למה, מה ואיך
כל פעוט כמעט מתחיל את מאגר הידע שלו בשאלות שהוא ממטיר על סביבתו. בני המזל שאינם מוותרים ואף זוכים לתשובות, ממשיכים לשאול הלאה, לחקור ולחפש תשובות וחלקם אף הופכים למדענים, לא פעם מפני ששאלו את השאלה הנכונה. רבים אחרים, ככל שגדלים, שואלים פחות, וחבל. במערכת החינוך מדגישים ברבות מהמשימות את פתרון הבעיות – להשיב על שאלות המורה – ואילו מיומנות שאלת השאלות מפותחת פחות.
בשנת 2006 קם ארגון בינלאומי בשם 'מולקולר פרונטירס' (Molecular Frontiers Foundation), שפתח ביוזמה לעודד ילדים להתעניין במדעים באמצעות תחרות שנתית של שאלות חקר. בין חבריו נמצאים מדענים רבים, ביניהם תשעה חתני פרס נובל שמבקשים מילדים עד גיל 18 לשלוח אליהם שאלות המשיקות במישרין או בעקיפין לנושא מולקולרי. "בעבודתנו המדעית אנו עוסקים בחיפוש תשובות אולם ללא שאלה טובה לא נדע איפה לחפש את התשובה... לכן הצטרפו אלינו בחיפוש אחר שאלות טובות", אומרים יוזמי הפרוייקט.

איך זה עובד
אתר הארגון פתוח לשאלות תלמידים מכל העולם וכל שואל מופנה למנחה מומחה בתחום השאלה. מדענים רבים מרחבי העולם, שנושאי התמחותם קשורים למולקולות, נמנים עם מתנדבי הארגון ומקדישים מספר שעות בחודש (2-4) להנחיית הפונים להרחבה מבלי להשיב על השאלה. הפניותיהם שולחות את הפונים לעשות קצת 'שיעורי בית' בנושא. כך למשל, יכול הפונה להישאל "האם בדקת שעדיין אין תשובה לשאלה שלך?", או  "למה השאלה חשובה ואיך התשובה לה תשפיע על העולם לדעתך?" או "באילו מקורות ניסית לחפש תשובה?" וכדומה. בסופו של דבר אולי ינסח הפונה מחדש את שאלתו. השאלות כולן מופנות לוועדה מטעם הארגון ששוקלת את הפניות ומחליטה על הענקת הפרסים: מדליה, מחשב נייד, iPod וכדומה. כל הפונים מקבלים תעודה ואלה מביניהם, בגילאי 18-15 שזכו בפרס, עשויים גם לקבל הזמנה לפורום מדעי. תאריך אחרון למשלוח: מאי 2009.

החבורה המובילה של הארגון – שני יושב משמאל פרופ' ז'אנג שוגואנג ומימינו ד"ר אנדריאס מרשין מהצוות המוביל של פיתוח סוללת הביואנרגיה למניעת התפשטות שריפות יער (ראה עמ' 14).

הזוכים לשנת ‏2008
במאי האחרון חולקו 10 פרסים לתלמידים גילאי 17-11, לחמש בנות ולחמישה בנים. בקריאה ראשונה נדמה כי חלק מהשאלות הן 'סתם', אולם אם חושבים על ההסבר ברמה המולקולרית, מתברר שבעצם למדענים עדיין אין תשובות. כמו למשל שאלתו של ולדימיר ליאופרד ששאל "למה הצמחים אינם שחורים?" תוך שהוא מעיר שהיות והשחור בולע יותר אור שמש מהשחור, למה הצמחים לא התפתחו כדי לצרוך את האנרגיה הנוספת הזמינה הזו לצורך הפוטוסינתזה? או, שאלתה של קלסי קצ'רסון "איך אנחנו עושים כל מיני דברים?", שאלה שהפתיעה את השופטים ב'סתמיותה' עד שהתברר שקלסי רוצה להבין מה גורם ליצורים חיים להתנהג באופן כה שונה זה מזה, למרות שהמבנה המולקולרי הבסיסי שלאבני הבניין שלהם זהה? ואלה הן השאלות שזיכו את בני הנוער בפרסים:

בנות:
בריטני ווקפילד, 15, ארה"ב - "ממה ואיך עשויים הצדפים?".
אנג קאי יאן, 16, סינגפור - "מה יש בין הפרוטונים והניוטרונים במולקולה?".
קלסי קצ'רסון, 15, ארה"ב - "איך אנחנו עושים כל מיני דברים?".
אווה וילויץ', 11, ארה"ב - מתי נוצרו המולקולות?".
קטי אוסבורן, 14, ארה"ב - "מה הם רגשות?".

בנים:
אוליבר גושר, 12, בריטניה - "אם לפילים יש מוח ענק, למה הם אינם הכי חכמים?"
ולדימיר ליאופרד, 15, ארה"ב - "למה הצמחים אינם שחורים?"
אדם פטריק, 13, בריטניה - "למה עלי התה מתכנסים במרכז כשבוחשים בכוס התה?"
אדיב נזירודין, 17, שוויץ - "מה מקור החשיבה שלנו – אם המוח שולט על כל הגוף מה גורם למוח לשלוט על עצמו?"
יעקב בילדפל, 15, קנדה - "מה טבעו של כל החומר?"

המועמדים לפרס בתמונה משותפת עם חלק מהמנחים
בכניסה לאקדמיה המלכותית למדעים (30.5.2008).

טקס הכרזת הזוכים התקיים ב-31-30 במאי 2008 בשטוקהולם באקדמיה המלכותית השוודית למדעים, שם נערך גם סימפוזיון בנושא "אנרגיה ונאנו – הולדתם של מדע וטכנולוגיה מולקולריים" ותלמידים שנכחו באולם יכלו לשאול בנושאים שנידונו.

ומה הלאה?
התשובות, אומרים מדענים בכירים, ביניהם חתני פרס נובל, גם במאגר הידע המדעי, אינן שלמות, לפחות לגבי חלק מהשאלות, והחיפוש והמחקר בתחום נמשכים. אמר פעם מדען בכיר שהעולם מלא תשובות, אלא שלגבי חלק גדול מהן עדיין לא נשאלה השאלה המתאימה. ואולי לכם הקוראים תהיה אחת מהשאלות האלה.
אנו מקווים שבקרוב נמצא אפשרות להעלות את האתר בעברית בישראל ובינתיים - אל תהססו לפנות לכתובת הארגון הרשומה למטה.
המוטו של הארגון:  CURIOSITY CREATIVITY HONESTY KNOWLEDGE  - סקרנות, יצירתיות, הגינות וידע. נאמץ כולנו ערכים אלה.

למתעניינים: http://www.moleclues.org

התמונות באדיבות: Molecular Frontiers Foundation