פרסומות
spacer
לדף הראשי של אתר סנוניתלרשימת כתבי העת ומאגרי המידע כתבי עת ומאגרי מידע
חיפוש :אתרים נוספים בנושא
ראש גדול - ירחון מדע לצעירים 

והארץ נוע תנוע

רבים מהמטיילים בכינרת, ים המלח, אילת או חופי סיני, אינם יודעים כי מקומות אלה קשורים לתופעת הטבע של נדידת היבשות. למה? מה קרה? לאן נודדות היבשות ולמה?

בועז גטניו

התחלה
סיפורנו מתחיל לפני כ- 225 מיליוני שנים, בתקופה הקרויה מזוזואיקון. עד אז היו כל היבשות מחוברות יחד ליבשת אחת הנקראת פאנגיאה - אם האדמה. מסביב לה השתרע אוקיינוס בלבד. אז החלה פאנגיאה להתפרק לאט למספר יבשות אשר עם הזמן שחלף נדדו עד למקומן הנוכחי.

משמאל לימין: פרמיאן-לפני 225 מיליוני שנים, טריאס-לפני 200 מיליוני שנים, יורא-לפני 135 מיליוני שנים, קרטיקון-לפני 65 מיליוני שנים, כיום. תמונה: המרכז האמריקאי למחקר גיאולוגי.

איסוף עדויות
עדות חשובה לתהליך ההיפרדות משמש השדה המגנטי העתיק המצוי בחלק מהסלעים. כשסלע נוצר, הוא שומר בתוכו את נתוני השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופת היווצרותו. מאחר ועוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ משתנה עם השנים, הרי שמדידת שדה מגנטי בסלע עתיק, מעידה על המיקום המקורי שלו ושל היבשת בה נוצר (בהנחה שמיקום הקטבים המגנטיים לא השתנה בהרבה). עוד עדות ניתן לראות בכך שמוצאים היום ביבשות נפרדות, משקעי קרחונים, מאובנים וסלעים בעלי מבנה וגיל דומה. מבט במפת העולם מצביע על ההתאמה בין צורת קווי החוף של מערב אפריקה ואירופה לבין אלה של אמריקה הצפונית והדרומית.

 
האיור מראה את מיקומם של מאובני צמחים ובעלי חיים כיום, על פני יבשות שונות. מיקומם מגדיר תבניות מוגדרות (המסומנות בצבעים), כאשר היבשות מחוברות מחדש. תמונה: המרכז האמריקאי למחקר גיאולוגי

קרום של לוחות טקטוניים
כדור הארץ שלנו עטוף במעין קרום אשר מתחתיו המעטפת. אולם הקרום הזה אינו עשוי סלע אחיד, אלא מורכב מלוחות הנקראים לוחות טקטוניים. כל לוח מורכב מקרום, יבשתי או ימי, ומחלק משכבת המעטפת (הנקרא ליתוספירה). קיימים לוחות בגדלים ושילובים שונים וגם עובי הלוחות אינו אחיד. יש המכילים קרום ימי בלבד, כמו הלוח הענק של האוקיינוס השקט. יש המורכבים מקרום יבשתי וימי יחד, כמו אפריקה וקרקעית האוקיינוס שמסביב לה. ויש גם לוחות קטנים, כמו זה הכולל את חצי האי סיני, ישראל, לבנון, חלק מצפון סוריה וקצהו המזרחי של הים התיכון. 
כיום האוקיינוס האטלנטי נפתח וגדל כל הזמן, כאשר אירופה ואפריקה מתרחקות מאמריקה הצפונית והדרומית. מהצד השני, באזור האוקיינוס השקט, מתקרבות אסיה ואוסטרליה לאמריקה והלוח הימי של האוקיינוס השקט קטן ונהרס כל הזמן.

מה מזיז את היבשות?
מתחת ללוחות נושאי היבשות והימים קיימים זרמי עירבול. מדובר בחומר חם הנמצא במצב כמעט מוצק, העולה בתוך המעטפת, מתקרר ויורד בצדדים. בדומה לעירבול הנוצר במים מתחממים כשהחמים יותר עולים למעלה. זרמים אלה איטיים מאוד, כמה סנטימטרים בשנה. זהו גם קצב נדידת היבשות (הלוחות הטקטוניים). במקומות שם מתרחקות היבשות זו מזו, נוצר 'סדק' בקרום הימי ודרכו עולה מהמעטפת מגמה (כמו בהרי געש). חומר זה ממלא את החסר ויוצר קרום חדש בצורת רכס תת-ימי המתחדש וגדל בעוד קרקעית האוקיינוס מתפשטת. כך נוצרים הרכסים האוקייניים - מהתופעות הבולטות ביותר בקרקעית האוקיינוסים.

 

מנגד, בחלק משולי הלוחות הימיים, כמו באוקיינוס השקט, נפגש לוח ימי ביבשתי או בלוח ימי אחר, מחליק מתחתיו אל תוך מעטפת כדור הארץ ומתמוסס בתוכו. תהליכים אלה מהווים את המנגנון שגורם לנדידת היבשות.

נישאים צפונה
ישראל נמצאת על הלוח של סיני. מפרץ אילת, הערבה ובקעת הירדן מהווים את הגבול בין לוח זה ללוח הערבי. גבול זה מועד לרעידות אדמה. כאשר חוצים את הירדן ועולים לרמת הגולן, אנו עוברים למעשה מלוח ללוח. יחסית לישראל (וללוח של סיני) נע הלוח הערבי צפונה. תנועה זו יצרה את מפרץ אילת, הערבה, בקעת הירדן, ים המלח, הכינרת ועוד תופעות. תנועה יחסית זו בין שני לוחות נקראת שבר תזוזה אופקית. השבר שלנו מתחיל בדרום מפרץ אילת ומסתיים בהרי הטאורוס שבטורקיה. התופעה החלה לפני כ- 20 מיליון שנה מסיבות שאינן ברורות כשהלוח הערבי ולוח סיני נשברו מאפריקה. הלוח הערבי החל נע צפונה ובדרומו החל להיפתח ים סוף. למעשה לוחות אפריקה סיני וערב נעים כולם צפונה. אך הלוח הערבי נע מהר יותר. קצב התזוזה כיום יחסית לישראל הוא כסנטימטר בשנה. אם התהליך יימשך, יהיה ממזרח לנו אוקיינוס בעוד כמה מיליוני שנים!!!


הלוח הערבי נע מהר יותר מלוחות אפריקה וסיני 
עבוד ממוחשב: בועז גטניו. תמונה: NASA

הידעתם?

>רדיוס כדור הארץ הוא כ - 6300 ק'מ.
>קרום ימי: עובי ממוצע 6 ק'מ, מורכב מסלעי בזלת בעיקר, וגילו המכסימלי 250 מיליון שנה.
>קרום יבשתי: עובי ממוצע 35 ק'מ, מורכב מסלעי גרניט בעיקר, וגילו המכסימלי 4.5 מיליארד שנה ויותר.
>עובי לוח טקטוני: בין 80 ק'מ בלוחות ימיים ל- 150 ק'מ ביבשתיים.


רוצים לדעת עוד?

אתר המכיל איורים והסברים רבים:

http://pubs.usgs.gov/publications/text/dynamic.html

אתר המכיל אנימציות להמחשת התהליכים:
http://www.pbs.org/wgbh/aso/tryit/tectonics







חזרה

רשימת הכתבות בגיליון זה | רשימת הגיליונות | חיפוש | על כתב העת | כתבו לנו
כתבי עת ומאגרי מידע | סנונית

כל הזכויות שמורות © 2002, ראש גדול - ירחון מדע לצעירים ועמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב

פרסומות