שמוליק אדלר

'אמא, מהר! בסוף עוד נאחר! ' - קוראת רוני בחוסר סבלנות. 'אני כבר מוכנה רוני' עונה אמא, תוך כדי רכיסת המזוודה, בודקת שוב שהכרטיסים בכיסה ומכבה את האור במטבח. אמא נועלת את הדלת וממהרת עם רוני למכונית.

אבא סיים שם בינתיים לסדר את תא המטען. רוני נוסעת עם הוריה לטיול מדליק במיוחד. תאמינו או לא, אבל רוני טסה עם הוריה לירח!!! בשדה התעופה הם פונים למסלול הנוסעים המיוחד לממריאים ברכב החלל החדש. לפניהם בתור עומדים מספר אנשים השוקלים את מטענם ומחתימים את כרטיסי-הטיסה. רוני נועצת עיניה באיש ענק העומד לפניה ומניח את מזוודתו על המתקן לשקילת המזוודות. במסלול זה מצוידים המאזניים בשני צגים ורוני מתפלאת כשהיא מבחינה בהבדל ביניהם: צג אחד מורה 12 ק'ג והשני מורה 2 ק'ג. רוני תוהה ולא מבינה, אולם היא מחליטה, שכל זה לא משנה עכשיו. העיקר שטסים לירח, והמשקלים המוזרים לא יפריעו לה להתרגש. 'רוני, אולי גם את רוצה להישקל?' שואלת אמא. הדבר היחיד שרוני רוצה עכשיו זה לטוס לירח, וכל עניין אחר נראה לה עיכוב מיותר. בכל זאת, מבלי משים, היא מתיישבת על מאזני המזוודות. צג אחד מורה 30 ק'ג - הצג השני מורה 5 ק'ג. רוני מבחינה בכך אולם לא שואלת כלום, כאילו השאלה עלולה לעכב את ההמראה..... הטיסה הייתה משגעת, כדור הארץ התרחק לאט לאט, יבשות ואוקיינוסים הפכו כתמים צבעוניים, ששינו אט אט את גווניהם, וקיבלו לבסוף גוון כחול וקסום, שצבע את כל הכדור.

הדיילת הגישה מיץ ועוגיות, כולם נורא התרגשו ומלמלו לעצמם 'זה לא יאמן ' ועוד כאלה משפטים שמבוגרים בדרך כלל אומרים. בהתקרבם לירח קיבלו הנוסעים חליפות חלל חדישות וקלילות מותאמות למידתם ובלוני חמצן מותאמים למשקלם. בתור לחליפות עמד לפני רוני האיש הענק. הוא נשקל על מנת להתאים לו את מיכל החמצן. הפעם, שלא כמו בשדה תעופה, היה למשקל צג אחד שהראה, כי האיש הענק שוקל 30 ק'ג. 'זה לא יכול להיות! ' קראה רוני שהציצה לראות כמה שוקל האיש, 'אני שוקלת כך, המשקל שלהם מקולקל, וזה ממש מסוכן, כי אחר כך יהיו טעויות עם כמויות החמצן'. הדיילת חייכה. 'מה זה מצחיק?' שאלה רוני מודאגת. 'אולי תסבירו לי מה קורה כאן?' האם נוכל להסביר לרוני למה האיש הענק שוקל על הירח כמו רוני על כדור הארץ? מדוע היו בשדה התעופה שני צגים למשקל? אנו מאחלים לרוני טיול נפלא על פניו הטרשיים והשקטים של הירח, ולאחר שנסביר לה את סוד המשקלים השונים, תוכל רוני לנוע בקפיצות איטיות גבוהות ורחוקות - ממש כמו האסטרונאוטים שראינו מדלגים בעליצות על אדמתו של ידידנו הלבן והזורח.